Kashrus Kurrents Summer 2014

Q: I have heard that someone who bakes loaves of bread with the intention of giving them to other people does not separate challah with a brocha. Can you explain the parameters of this halacha?

A: One is obligated to perform the mitzvah of separating challah when kneading dough which will be baked into bread. The amount of flour one must knead in order to be obligated in this mitzvah is an asiris ha’aifa, which is equivalent to the volume of 43⅕ beitzah.¹ The exact volume of a beitzah is a matter of dispute. L’halacha, one should separate challah without a brocha when kneading 2.6 lbs. of flour, which on average is equivalent to 8⅔ cups of flour. According to Rav Chaim Noeh, one can separate challah with a brocha when kneading 3.675 lbs. or more of flour (on average, 12¼ cups). Many follow the opinion of the Chazon Ish, and recite a brocha only when kneading 4.95 lbs. of flour (i.e., almost the entire contents of a 5 lb. bag of flour – on average, 16½ cups of flour).²

It is common to knead a large amount of dough with the intention of dividing it into a number of separate rolls or loaves before baking. The Shulchan Aruch states that, even if the original dough contained more than 43⅕ beitzah, if no individual roll or loaf will contain that amount there is no obligation to separate challah. Thus, a person who kneads dough “al menas le’chalek” – with the intention of dividing the dough before baking – is not obligated to separate challah.³ The parameters of this halacha will be explained below. As there are a number of opinions regarding this issue, one should separate challah without a brocha when using 2.6 lbs. of flour or more, even when the dough is being made al menas le’chalek.⁴

Most commentators explain that this halacha does not apply in all scenarios where a dough is divided up. If a woman is dividing the dough into rolls or loaves which will all be eaten by one person⁵ or by one family,⁶ when using the required amount of flour.⁷ In this context, a family would include a husband, children who rely on their parents to provide food for them,⁸ and guests that will be eating in her house.⁹ Additionally, if a woman is dividing the dough into rolls or loaves which will all be eaten at one meal, even if the rolls or loaves will be eaten by people from more than one family, she should separate challah with a brocha when using the required amount of flour.¹⁰ Therefore, a woman who bakes rolls for a sheva brachos should separate challah with a brocha when using the required amount of flour.¹¹

Other than these exceptions, if dough is separated into individual rolls or loaves with the intention of dividing and sharing them with other people, challah should be separated without a brocha. However, if there is a possibility that the rolls or loaves will not be given to others as planned, challah should be separated with a brocha when using the required amount of flour.¹² For this reason, the Mishna states that a baker separates challah with a brocha because, if he cannot sell all his bread, he may use the remaining bread to feed himself or his family.¹³

The Poskim that discuss the halacha of making dough al menas le’chalek refer to the scenario where the dough is divided and actually given to other people before baking. The Minchas Yitzchok paskens that the same is true even when the rolls or loaves will not be given to those people until after the baking.¹⁴ A common application of this halacha would be regarding a schoolteacher who bakes bread with her class, with the intention of giving each child a roll to take home. According to the Minchas Yitzchok, she should separate challah without a brocha.¹⁵

1. 1.      רש”י שמות טז,לו2.      עי’ here3.      שו”ע יו”ד סי’ שכו סעי’ ב4.      עי’ בפתחי תשובה שם ס”ק א שהביא ג’ שיטות בגדר ‘על מנת לחלק’, ועי’ בחזון איש יו”ד סי’ קצח ס”ק ג וזרעים לקוטים סי’ ב ס”ק ג שכתב שיטה רביעית בזה.5.      הש”ך שם ס”ק ה פירש ‘על מנת לחלק’ היינו שדעתה לחלקה ‘לאנשים הרבה’, וכ”כ הגר”א שם ס”ק ז, וכן העתיק הפת”ש שם ס”ק ב בשם הב”ח ודרישה ולבוש. ולשון הלבוש שם סעי’ ב הוא ‘לחלקה לאחרים’. והגר”ח קנייבסקי בדרך אמונה הל’ בכורים פ”ו ס”ק קס”א כתב “דוקא כשמחלק לאנשים הרבה אבל אם מחלקה לאיש אחד … חייב”.

   6.      בדרך חיים להגאון מליסא הל’ חלה ‘דין צירוף בעיסות שני אנשים’ סעי’ ב כתב בזה”ל, “אדם אחד שעשה עיסה כשיעור, כדי לחלקה בצק בפחות מכשיעור לאנשים אחרים או לבני ביתו שאינן סמוכין על שלחנו, וחלקם בבצק אחר כך, פטורה מחלה”. ומבואר שאם מחלקה לבני ביתו הסומכין על שלחנו לא נקרא על מנת לחלק.

   7.      אע”פ שלדעת הבית אפרים הובא בפת”ש שם גם זה נקרא ‘על מנת לחלק’, יש לסמוך על הב”ח ופרישה ולבוש וש”ך וגר”א להפריש בברכה, וכן משמע בדרך חיים הנ”ל, וכן נוהגים.

   8.      וכל זה הוא כשדעתה לאפות החלות בבת אחת או בזה אחר זה מיד, אבל אם דעתה לאפות העיסות בזמנים שונים יפריש בלא ברכה, כיון שלדעת המעדני מלך ובית אפרים הובאו בפת”ש שם הרי”ז נקרא על מנת לחלק.

   9.       דרך חיים הנ”ל.

   10.  תורת הארץ פ”ד אות ק”א. ובספר לקט העומר להגרי”י בלויא פ”ז הערה ה כתב “נראה שבמוסד שכולם סמוכים על שלחן אחד דינם כבני בית”.

   11.  שמעתי ממו”ר ר’ היינעמאן שליט”א שגם זה לא נקרא על מנת לחלק כיון שהכל נאכל בסעודה אחת.

   12.  וגם כאן, אם דעתה לאפות העיסות בזמנים שונים יפריש בלא ברכה כיון שלדעת המענדי מלך ובית אפרים הובאו בפת”ש שם הרי”ז נקרא על מנת לחלק.

   13.  חלת לחם פתיחה לסי’ ה, שם ס”ק ד וס”ק יג.

   14.  שו”ע יו”ד סי’ שכו סעי’ ב שו”ת מנחת יצחק ח”י סי’ קב, והביא שכ”כ בשו”ת ארץ צבי ח”א סי’ מט.

   15.   ועיי”ש שלדעת החזו”א יש לברך אם אינו מקפיד על נגיעת העיסות, וממו”ר ר’ היינעמאן שליט”א שמעתי שאין לברך וכדעת המנחת יצחק הנ”ל.

   המנחת יצחק הנ”ל.